תוכן

ה) ונבאר ענין אורות זכרים ונקבות, בין בחסדים, בין בגבורות. והענין צריך שתדע, ענין הדעת דז״א, שהנה כל הטפות של הזווג ממנו נמשכין, שהרי תחלה מזדווגים בחינת מוח החכמה עם מוח הבינה, והם ממשיכים הטפה אל הדעת, שהוא המכריע ביניהן, וכלול משניהן, מוח החסדים ומוח הגבורות למוח הדעת. ואח״כ, הטפה אינה נמשכת אלא ממוח הדעת עצמו, והבן זה. נמצא שכל הנשמות אינן באים, אלא מהדעת, או מהחסדים שבו, או מגבורות שבו, כמ"ש.