תוכן

טז) טז, ע״י התפלות והעבודות שעושין הצדיקים בעה״ז, מוסיפים ומחדשים כח למעלה מדי יום ביומו, ומאירין באצילות אור לאין קץ וערך, בכל יום נוסף על חבירו, נשמה לנשמה דבחי' אצילות של הצדיק, עולה בחכמה, ועל ידה מתחברים או"א, ע״י שם ע״ב דיודי"ן, שהוא חסד עלאה, המזווג זווג עליון, ונקרא מזלא. ונשמה דצדיק הבא מבינה, מעלה מ״נ דבינה, ע״י שם ס״ג. ורוח דאצילות, מזווג לזו״ן, ע״י שם מ״ה. ונפש דאצילות, מעלה מ״נ של המלכות, ע״י שם ב"ן. באופן, שהנשמות של הצדיקים, הוא מ״נ דבינה. והנפש, הוא מ״נ דמלכות. וכן עד״ז ת״ת ומלכות, שהם בני הבינה, הם מ״נ דילה. אלא שהת״ת עולה יותר למעלה, בסוד הדעת, לחבר חו״ב, ע״י שם ע״ב דיודי״ן. והמלכות עולה בסוד מ״נ דבינה, ע״י שם ס״ג. ונשמות הצדיקים שהם בני המלכות, הם מ״נ דמלכות ע״ד הנ״ל. ודע, שאין נשמות הצדיקים עולין בבינה בסוד מ״נ בהיותו בחיים, אלא ע״י מסירת נפשו להריגה על ק״ה. (אך הנפש יכולה לעלות בסוד המ״ן של המלכות, ע״י מסירת נפשו למיתה, על קיום התורה והמצות, וא״צ הריגה).