תוכן

ט) והנה כאשר ז״א מנחיל בה בחי׳ הכלי הנ״ל, אין בה כלל שם מילוי דיודי״ן, כמו אותו דבינה, כי הוא מתחלק, וחציו לקח הז״א לעצמו, לדעת שבו. וחציו ניתן ביסוד שבה. וב׳ רוחין אלו החצאין, הם מילוי ההי״ן, כי ב׳ ההי״ן הם יו״ד א׳, נמצא כי נחלק לחצאין ממש, א׳ בז״א, וא׳ בנוקבא, כנ״ל בדרוש ד׳. וע״ש.