תוכן

כה) עוד יכוין, אל מ"ש בסבא על פסוק, שארה כסותה ועונתה כו', ואמר כי כסותה, הוא שם אלוה, והוא השם המלביש את הנשמה, להעלימה מן החיצונים שלא יתאחזו בה כנ"ל. והנה הכוונה הכוללת בשם זה, נזכר בזוהר פרשה לך לך, שביאורו הוא: א"ל ו"ה, ר"ל, כי שם א"ל, הוא חיות המחיה לשני אותיות ו"ה, שה"ס זו"ן, והחיות הנמשך להם, הוא מן אימא, שהיא סוד שם אהיה דיודין, ויש בו ג' יודין ואלף, שהוא שם ייאי, וממנו נעשה א"ל. ואל זה נמשך מאימא לזו"ן, הנקרא ו"ה, להחיות אותם.