תוכן

י) וכאשר הוא ניעור אח"כ בשחר, אז אחר ח"ל, נכנס רוחו, אשר לא נכנס ונתקן עדיין, כי א"א לו לכנס יחד עם הנפש, כל זמן שלא נתקנת היא, ואף לא אחר שנתקנה היא, ולא הוא. ולכן האדם ההוא, הנה הוא הולך ומשלים ומתקן את רוחו לגמרי, ואחר כך תוכל לחזור נפשו בו באיזה לילה ע"ד הנזכר, ותעשה מרכבה אל רוחו, כי כבר שניהם מתוקנים.