תוכן

ז) וזה ענין כונה זו, הנה נת"ל, שבתיבת בידך, נז' פעם אחת ידך. ובס"ת בידך אפקיד רוחו פעם שנית ידך, הרי הם ב' ידות. וצריך לכוין, כי יד הא' הוא שם אהיה, לפי שלאה הוא עלמא עלאה, הנקרא אהיה. ותכוין כי אותיות הקודמות לשם אהיה, הוא אדט"ד, ואותיות שלאחריו, הם בוכ"ו, כמנין ידך. והנה אדט"ד ובוכ"ו, גימ' ב"ן, שהם בחי' שם ב"ן, של מ"ן, שביסוד של לאה. ואח"כ תכוין בר"ת בידך אפקיד רוחי, בא"ר, והיא בחי' שם ב"ן הנזכר, שהוא אדט"ד ובוכ"ו, ושם אהיה במלוי ההין, העולה קנ"א. והנה ב"ן וקנ"א, גימ' בא"ר. וז"ס הבאר העליון דלאה. וכבר ביארנו, כי הבא"ר התחתון דרחל היא חיבור הויה ואלקים הויה ואדני, והרי הם שתי בארות. ועוד יש באר שלישי למעלה, ביסוד אימא עלאה, ואין כאן מקום ביאורו. וזכור ענין אלו הבארות הנפרדים שיש בכל בחי' בפני עצמה, לא ראי זה כראי זה.