תוכן

א) נבאר פסוק בידך אפקיד רוחי כו', באר היטב, מכמה כוונות, והוא, כי צריך שתכוין, אל מה שהודעתיך פעמים רבות, ענין השני ידים דאימא עלאה, אשר יש בהם חמשה אצבעות בכל יד. והם נעשו כלי אל המלכות, להיות לה בתוכם ענין המ"ן. ואלו ה"ס ה' אותיות כפולות דמנצפ"ך. ואלו נמשכים לה משם בוכ"ו, הנמשך מן שם אהיה שבבינה, שעולה בגימ' ל"ד, כמנין יד"ך, כמבואר באורך, בברכת אתה גבור וע"ש. ותכוין מלת בידך, אל שם בוכ"ו הנזכר, העולה גימ' ידך. והנה ע"י השם הזה, נעשית הנוקבא באר וכלי דמ"ן, הנרמז בר"ת בידך אפקיד רוחי. ותכוין להעלות שם נשמתך בסוד מ"ן, כדי שתקבל אחר כך המלכות מבעלה מ"ד, ותתמלא מהם, ואז תהיה נקרא באר כנודע.