תוכן

יג) כלל העולה, כי מלת פנימיות, ר״ל: פנים. ומלת חיצוניות, ר״ל: אחור. ובזה יובן, איך בתפלת החול, וכן בתוס׳ שבת כנזכר במקומו, שעולה פנימית דעשייה, ונעשה חצוניות אל החיצוניות דיצירה, וכן בשאר העולמות. אלא שכיון שהפנימיות וחיצוניות שניהן שוין, אלא שזה פנים, וזה אחור בערך פנים המאירין ההם, א״כ פנים התחתונים, יהיה אחוריים, בערך האחוריים העליונים, כמ״ש במ״א בענין התבונה, שהפנים שלה, הם אחור דבינה.