תוכן

טז) ובזה תבין, כי אלהים דעיבור, הוא נפש, מלכות דז״א. ואלקים דיניקה, הוא רוח דו״ק דז״א עצמו. וע״ש זה נקרא הז״א אלקים, כנודע כי אלקים דעיבור, הוא מלכות שבו. ולכן עיקר הז"א, הוא אלקים, בחי׳ ו״ק שבו. והמוחין ג״ר, נקרא הוי״ה.