תוכן

יג) נמצא, כי הי״ס דכתר, וי״ס מחכמה, וי״ס מבינה, שהם ג״ר דז״א, מעולם לא היה בהם פגם מיתת המלכים, ולכן באים עתה בסוד תוספת תמיד, ומסתלקים וחוזרים. והי״ס דחכמה, והי״ס דבינה דז״א, הם לעולם מתלבשים בז״ת דז״א, בסוד צ׳ דצלם מוחין פנימים. והג״ר שבהם, נשארין מקיפים, בסוד מוחין, בסוד ל דצלם. וי״ס דכתר שבו, מקיף למקיף, והם ם דצלם. וכ״ז נקרא מוחין דגדלות, ר״ל ג״ר שבז״א. ולפי שהם מתלבשין תוך ז״ת, נקרא פנימית דז״א. אך הז״ת עצמם נפרדין, וכולם שוין במעלתן, ואין זו נעשית מוח לאחרת, וכולם סוד יניקה.