תוכן

ח) ונחזור לענין א', כי כמו שהם עשרה דמים, כן בז"א, יש עשרה שמות מ"ה, כנגד עשרה הדמים אשר בדעת. גם טעם אחר, כי ז"א הוא י"ס, וכל ספירה היא הוי"ה א' דמ"ה. ונמצא, כי העשר דמים הנז', שהם עשר שמות אהי"ה בריבועם, הם מתלבשים ומתפשטים תוך עשר שמות מ"ה, שהם כללות ז"א. ובתחי', שהיה ז"א בלתי הדם הנזכר, כי היה חסר ממנו אותה האלף שבמילוי וא"ו דמ"ה, וממ"ה נהפך ונעשה דם, ואז נתקיים דמים בדמים נגעו, כי בהיותם מרוחקים זה מזה, הם דם למעלה, ודם למטה, ובכן יש שפיכות דמים, כי הם נשפכים לחוץ, ואינם מתחברים דם בדם. אבל בהתלבש דם העליון בתוך ז"א, ומתפשט בתוכו, ונבלע הדם בתוכו, אז נעשה אדם.