תוכן

ד) ולסיבה זו, היו המצריים שופכים דמים של בני ישראל, כמש"ה אם בן הוא והמיתן אותו. והענין הוא, כי הנה נודע, כי ז"א הוא הויה דמילוי אלפין, ובחי' אות אלף שבמילוי אות וא"ו, היא בחי' אימא עילאה, כנזכר בתיקונים, דאות א' ומורה ע"ש אהיה, שהוא בבינה. ונמצא, כי א' זו, הוא שם אהיה, היא אימא עילאה, המתפשטת תוך ז"א להחיותו. ונודע, כי כל בחי' עליונה, ברדתה למטה להתלבש תוך בחי' תחתונה, פנימיותה נשאר למעלה, וחיצוניותה שהיא האחוריים שלה, יורד ומתלבש למטה. ונמצא שם אהי"ה הזה, היורד ומתפשט תוך ז"א להחיותו, הנה הוא ריבועו, העולה בגימ' מ"ד כמנין ד"ם. ובהתפשטותו בתוכו, נעשה ממנו בחי' ד"ם האדם, שהוא ז"א, הויה דמ"ה, כמנין אד"ם.