תוכן

ג) כי כבר הודעתיך, כי הקליפות הנאחזות בגרון דז"א, שהוא מקום צר יותר מכל שאר גופו, הנה היא נקרא מצרים. ונודע, כי מקום יסוד דאימא, הוא שם בגרון דז"א, והדעת שם הוא מתלבש תוך היסוד דאימא. ובהיותם מתעלמים שם, היו המצריים ופרעה מלכם, נאחזים במקום העורף אשר באחורי הגרון, ולכן היו משעבדים לבני ישראל בגלותא, כי לא היו החסדים מתפשטים בגופא דז"א הנקרא ישראל, ולא היו מאירים להם. ובהיות אלו החסדים דבחי' התפשטות נעלמים למעלה בשרשם, לא היו מאירים למטה, זולתי אותם הלבושים של החסדים והגבורות, שהם עשר אחוריים דאימא דיסוד שלה, שהם עשרה שמות אהיה בריבועם, שהם סוד עשרה דמים, כנ"ל בדרוש הא'.