תוכן

ו) והנה כאשר יצא הז״א מבטן אמא, לקח ההוא רוחא דביסוד אמא, להתלבש בו נשמתו, ע״ד שבארנו לעיל, לכן נקרא ז״א בן בבחי׳ זו, לפי שהוא לוקח אותו הב״ן שיש באמא, ובהיותו בבחי׳ דכורא, לקח ב׳ עטרין כנודע, לכן לוקח ב' הויות אלו דכלילין בההוא רוחא, ונקרא ז״א ב״ן, לפי שלוקח שניהם, שהם ב׳ הויות דב״ן ומ״ה, אלא ששניהם ביחד נקרא ב״ן, כי כל עצמן הם בחי׳ מ״נ, רק שנרשמין בהם ב׳ הכחות, של מ״ה וב״ן, כדי שיוכל לילד זכרים ונקבות. ואחר כך בעת הזווג דביאה ראשונה, נחלקים, ואז ז״א לוקח הוי״ה א', והב׳ נותנה לנוקבא בעת זווג כנ״ל, וגם בזו הוי״ה נכללין שניהן ע״ד הנ״ל, ונקרא שם ב"ן.