תוכן

ה) ונבאר עתה, ענין ההוא רוחא הנקרא שם ב״ן, ומהיכן נמשך, דע כי גם היסוד דאמא עלאה, יש בה שם ב״ן א׳, והוא ההוא רוחא דשביק בה אבא, ובהכרח הוא שיהיה כלול מב׳ רוחין, כדי שיהיה בה כח להוליד זכרים ונקבות. וע״כ נקרא ההוא רוחא ב״ן, כי ב״ן הוא גימטריא ב' הויות, נגד כח הזכר והנקבה, הוי״ה א׳ לזכר, והוי״ה א׳ לנקבה. וכאשר מתחברים אלו ב׳ הויות יחד, נעשה הוי"ה א׳ במילוי ההי״ן, ובו ניכרין ב׳ הויות, כי פשוט של הוי״ה דההי״ן הוא הוי״ה, והמילוי הם ה׳ אותיות: ודהו״ה, וכשתחבר ב׳ אותיות ו״ד, יהיה אות י׳. נמצא כי ה׳ אותיות דמילוי זה הוי״ה דההי״ן, הוא הוי״ה א' ממש, בצורתה באותיותיה, ואין הפרש בה רק באות הי׳, שנחלקה ונעשית ו״ד, אך שאר אותיות אין בהם שינוי.