תוכן
כד)
ואח"כ זכרתי כי שמעתי ממורי ז"ל, כי שבריאה הם דינא קשיא, והם בלאה. ותרועה דינא רפיא, והיא ברחל. וכונתינו היא להמשיך מוחין לשתיהם. ולכן בתחילה אנו עושים סימן תשרת, הכולל שברים ותרועה, כנגד לאה ורחל. ואנו תוקעים תשר"ת ג"פ, א' באצילות, וא' בבריאה, וא' באצילות. ואח"כ מפני הספק, אנו עושים תחלה תש"ת, לפי שאין לנו עתה בימים האלו המשכת המוחין, אלא בלאה, כי עמה הוא הזווג בימים אלו כנ"ל. ואחר כך אנו עושים תר"ת מספק, אולי כיון שתכלית הכונה אינה, אלא לצורך רחל, שתיכונן ותיתקן בימים אלו, כדי שתהיה ראויה לח' חג עצרת.
