תוכן

יג) ​ואח"כ עולה זו התקיעה יותר למעלה, עד רישיה דאברהם, והוא ההיא עיטרא דחסד, הנשאר בסוד או"מ, ע"ג רישא דז"א, כי ההיא עיטרא דחסד, נקרא רישיה דאברהם, שהוא הכלי, אשר בו מתלבש ההוא עיטרא כנזכר. וכדין ההוא עיטרא דחסד, הנקרא רישיא דאברהם, אתער גם הוא, ואז הוא ממשיך אליו, אותם תרין מוחין, שהם בינה ועטרא דגבורה, שנסתלקו עם נה"י דאימא למעלה, ומורידן עד מקומו שהז"א עומד שם למטה, בסוד או"מ. ואז נמצאין כל הד' מוחין יחד שם, בבחי' או"מ ע"ג רישא דז"א. ונעשה עתה שם, בחי' כסא של ד' רגלים. וזמ"ש, ואתער הוא, ואתקן לכורסייא, וז"ס, והוכן בחסד כסא, והבן זה. ולכן בבחי' הכלי עצמו, אמר מטי לגבי. ובבחי' המוח עצמו, אמר ושריא ברישיה. אמנם ביצחק ויעקב, לא הזכיר לשון ושריא ברישא, והטעם הוא, לפי שעתה צריך שינוח שם ויתעכב, עד שימשיך תרין מוחין בינה וגבורה למטה אצלו בסוד או"מ. אבל ביצחק ויעקב, אין כונתינו שישארו שם בסוד או"מ, רק שתכף ירדו ויכנסו תוך רישא דז"א, בסוד מוחין פנימיים.