תוכן

יא) ואחר אשר כבר נתעוררו, צריך שנעלה מ"ן אל אימא עלאה, כדי לקבל כלי הנזכר מבעלה, שהוא ג' הויות שעולים רי"ו כנזכר. ונודע שהמ"ן דאימא, הם זו"ן בניה, וז"ס אחד: א"ח ד'. א"ח, ז"א. ד', נוקבא. כי שניהם מתייחדים לעלות בסוד מ"ן באימא עלאה, ונודע כי גם אנחנו ישראל התחתונים, צריכין לשתף עצמנו בזווג זה, אלא שאין בנו כח לעלות, אלא ע"י מסירת עצמינו בד' מיתות ב"ד על קידוש השם. ולכן במלת אחד, צריך לכוין למסור גם אנחנו נפשותינו על קדוש השם, ולהעלות נפשותינו בסוד מ"ן, והם בהתחברותינו עם זו"ן בעת עליותינו, והם יסייעונו לעלות. ובק"ש דשחרית, נתבאר כוונה זו באורך וע"ש. ואחר שכוונת להעלות מ"ן במלת אחד, אז תכוין אח"כ, כי אבא יהיב ההוא רוחא וההוא כלי באימא, שהם בחינת ג' ההויות העולות רי"ו כנזכר. והרי תקננו בחי' כלי באימא עלאה, בפסוק שמע ישראל כו'.