תוכן

ב) והנה הזווג הנעשה בלילה, אינו לצורך עיבור והולדה, רק לעשותה כלי. וביום הוא לצורך עיבור והולדה ממש. והענין הוא, כי בחצות הלילה, אז מזדווגים או"א, בסוד ביאה ראשונה, לעשותה כלי. ומכח זה הזווג, נמשך כח זווג דזו"ן אחר ח"ל, בסוד ביאה ראשונה ג"כ, ואיננה רק לעשותה כלי. ואח"כ ביום, יש זווג עליון דאו"א, וזווג תחתון דזו"ן, ושניהם בסוד ביאה שניה, להתעבר ולהוליד. כי בק"ש, אז הוא זווג או"א כנודע, ובתפלת שחרית בש"ש, אז הוא זווג זו"ן. וכן בלילה, הק"ש שאנו אומרים על המטה, היא לצורך זוג או"א, בסוד ביאה א', לעשותה כלי. ואחר ח"ל עד הבקר, אז הוא זווג זו"ן.