תוכן
יד) ואחר כך תכוין,
בענין הוצאת הקול, והוא כי התחלת הקול הזה, הוא הבל היוצא מן הגרון דאימא, אשר בו מתחברים ב' שמות מ"ב, א' מאבא, וא' מאימא, ושניהם כלולים בגרון דאימא. והנה ב"פ מ"ב, הוא סוד אחע"ה שבגרון כנודע, וע"י אלו המ"ב נכפים הדינין כנ"ל. גם תכוין באותיות גיכ"ק, אשר בחיך דאימא, הסמוך אל הגרון. כי החיך הוא סוד חכמה, המזדווג עם הגרון, שהוא בינה. ואותיות גיכ"ק ואחה"ע, אשר בחיך וגרון, הם בגימ' רי"ו. ותכוין כי זה הרי"ו, הוא זווג או"א, ע"י חיך וגרון, בסוד אכלו רעים. גם רי"ו אלו עם הכולל, הם סוד רזי לי רזי לי כו'.
