תוכן

ב) גם ט"א לזה, והוא, כי נודע, כי זו"ן היו בתחילה ביחד, בסוד העיבור תוך אימא, אבל הז"א היה בחינת ג' גו ג', בסוד נה"י גו חג"ת, ונוקבא היתה ז' להם, בבחינת העטרה קשורה ביסוד. וכשנולדו ויצאו לחוץ, חזר הז"א להיות בסוד ו"ק גמורים, גם נוקביה נתפשטה וירדה במקומה. ולכן היו הבתים ד', כנגד נה"י ומלכות. ולהורות אל סוד העיבור הנזכר, נמצאו כאן כ"א אזכרות, כמנין אהיה, בתש"ר וש"י.