תוכן
קד)
ועתה נבאר בחי' ההארה הג' שלוקחים אלו המקיפים הב', בעת צאתם אח"כ לחוץ, בבחי' תפילין במצחא דז"א. כי הנה אינם יכולים לצאת שם, אלא בכח הכאת קוצא דשערי דא"א, הנמשך עד העורף דז"א, ומכה שם, ומרוב ההארה היוצא מסיום פיות דשערות ההם, נכנסת לפנים בתוך המוחין הפנימיים, ובוקע ויוצא במצח אלו המקיפים הב', כנ"ל במלת אלקינו ואלקי אבותינו. והנה ההארה שלוקחים אלו המקיפים הב', מן ההוא קוצא דשערי, הם ג' יודין, שבג"פ אלקי אלקי אלקי. והטעם הוא, כי הנה השערות יוצאות מתוך הגומות שבעור הראש כנודע, ובחי' הגומא, היא צורת יוד עגולה. ובחי' השיער הוא צורת ו' ארוכה. ובחי' טפת האור היוצא דרך נקב השיער, הוא צורת י' עגולה. הרי הוא ציור ג' אותיות יו"י, שהוא ציור אות
א'. ואמנם מה שלוקחים אלו המקיפים הב', הוא אותם טפות הארות, היוצאים דרך נקבי השיער כנזכר, שהוא ציור יודין, ולכן הם נרמזים בג' יודין, שבג"פ אלקי אלקי אלקי כנזכר, כנגד ג' הארות שלוקחים אלו ג' המקיפים הב', בעת הכאת ההוא קוצא דשערי, בעת צאתם לחוץ, להעשות מקיפים בסוד התפילין כנזכר.
