תוכן

יד) ואמנם טעם ההסתכלות האדם אחר חצות בצילו לאור הלבנה, דע, כי כיון שהחותם נגמר להעשות בחצות הלילה, א"כ אח"כ נגמר הדין, ולכן הסתכלות הצל הוא אחר חצות לילה, בכל שעה שיהיה מן הלילה. וההסתכלות דוקא הוא לאור הלבנה, ולא לאור הנר. והטעם הוא, כי הלבנה היא בסוד נוקבא דז"א, הנקראת רחל, אשר לא נגמר חותם המלכות שבה להעשות, עד חצות הלילה, ואז הוא זמן זריחתה ממש כנודע, ואז הוא עצמה יוצאת להאיר על הארץ, ודנה את העולם ע"י החותם ההוא, שכבר נגמר להנתן בה, כנודע כי הגבורות הם הדינין השופטים בעולם, ולכן כיון שהדינין נמסרים בידה ובממשלתה, לכן היא אשר מודעת ומראה הגזירות בעולם, ולכן אין גזירות הדין ניכר, אלא בהסתכלות הצל לאור הלבנה עצמה.