תוכן

ז) ואמנם אמיתות הענין הוא זה, כי הנה עיקר הדין, נידון ונגמר בחצות הא' של ליל הו"ר, ואז בעת חצות לילה, נגמר החותם להחתם במלכות שבה, ונגמר הדין. ואז תיכף אחר חצות לילה, אתעדי צולמא מעל רישייהו, דמאן דאחתם ח"ו למיתה, ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם, לראות את צלם באור הלבנה, שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים, לעסוק בתורה בחצות לילה הא', עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים, הנקרא משנה תורה, ויכוין בקריאתו זאת, לעשות חותם המלכות שבה, שהוא בגימ' משנ"ה, ע"י קריאה זו.