תוכן

לה) וקודם זה, צריך שנבאר בחי׳ הכתר דז״א מה ענינו. דע, כי המוחין דז״א, שהם חב״ד, נתלבשו תוך נה״י דתבונה כנ״ל, אשר נתרוקן או״פ שלהם, ונכנסו אלו המוחין, באותן חיצוניות הכלים של נה״י תבונה, והיה להם לאו״פ דז״א. אך כתר דז״א נעשה מחצי הת״ת דתבונה, מטבורא ולמטה. והוא עצמו בב׳ בחינותיו החיצונים ופנימים, שהוא החיות שלו, נעשה כתר לז׳׳א. ואינו כעין הנה״י שלה, שמסתלק פנימותם כנ״ל. ונמצא כי כתר ז״א, (מתחלתו) איננו זולת מחצית ת״ת התחתון דתבונה עצמה, בפנימיותו וחיצוניתו. וכאשר יסתלק הכתר הזה, ישאר ז״א בלי כתר, רק מחכמה ולמטה, שהקטן אע״פ שאין לו מוחין, יש לו ראש שלם. והטעם, לפי שכבר ידעת, כי א״א הוא הכתר. אך ז״א נמנה מחכמה ולמטה, לכן כתר חוץ ממנו, ונעשה לו מחדש, לכן אין הכתר שלו נעשה, כי אם אחר שנגמר השלמת כל ט״ס.