תוכן

כ) והנה מזה תבין לכל הכתרים, של כל בחי': דא״א, ודאו״א, מה ענינם, שאינם מכללם, רק לסבת התדבקות והתחברות לבד, ע״ד הנ״ל. ונמצא, כי כשיסתלק כתר זה מז״א, ישאר בלי כתר כלל, זולתו מחכמה ולמטה. כי נודע שהקטן, אע״פ שאין לו מוחין, יש לו ראש שלם. והטעם במה שידעת, כי א״א הוא כתר, אך ז״א הוא נמנה מחכמה ולמטה, ולכן הכתר הוא חוץ ממנו, ונעשה (לו) מחדש אחר גמר ט׳ ספירותיו.