תוכן

י) ונבאר עתה ענינם, כי הנה נת״ל, כי בעת הלידה, עלו אורות של נה״י דתבונה למעלה, בשליש אחרון דת״ת דתבונה, אשר שם היו עומדין המוחין דז״א בסוד עיבור, כדי לדחותן בעת הלידה, כי לא יכלו כ״כ אורות להיות שם במקום צר. והנה בהיות אלו האורות שם, נשאר רושם הד׳ מוחין דז"א עצמן שם, בשליש תחתון דת׳׳ת, כי כל דבר שבקדושה, מניח רושם בכ״מ כנודע, ובפרט כי הרי המוחין מן הכתר שלמעלה מהם יוצאין, ובהכרח הוא שכל מציאת ד׳ מוחין, נשאר רשומם בכתר הזה, שהוא שליש תחתון דת״ת דתבונה כנ״ל. וזה נתבאר בכוונת העמידה, בענין הד׳ כריעות וד׳ זקיפות ע״ש.