תוכן

לב) עוד שמעתי כונה אחרת, בענין הלולב וההדס. הנה הדס הוא בגימ' חיים ע"ה, לרמוז כי הם החיות, הנמשך מן אימא אל ז"א בגופו, שהם ג' אבות, הנרמזים בהדס. וגם הלולב הוא בגימ' חיים, אמנם היא בחינת החיים, הנמשכים מן היסוד הנקרא לולב, אל המלכות. משא"כ בערבי נחל, ופרי עץ הדר. ולכן אלו לבדם, נקראים חיים. ולפי שהחיים הנמשכים מן אימא לז"א, הם יותר מעולים וגדולים, מן החיים הנמשכים מן היסוד אל המלכות, כי חיות ז"א הוא מאבא ואימא, הנקרא חיים כנודע. אבל חיות הנמשך מן היסוד אל המלכות, אינו אלא הארה נחתמת, מכללות הארות של החסדים, שנכללו ביסוד, וזו היא חיי המלכות, שהוא חיות מעט, ולכן ההדס היא א' יתירה על חשבון חיים. אבל לולב, הוא ממש חשבון חיים. ובזה תבין, למה אימא נקראת אלקים חיים, והיסוד נקרא אל חי, והטעם הוא, כי מן היסוד נמשך חיות א' בלבד אל המלכות. אבל מן הבינה, נמשכים ב' בחי' של חיות אל ז"א, והיא מן אבא ומן אימא.