תוכן

ו) ונבאר עתה, פרטי הלולב ומיניו, היכן רמוזים, בדרך קצרה, כדי שתבין סוד הנענועין, ואח"כ נשלים ביאור פרטיו. הנה למטה יתבאר, כי ד' מינין שבלולב, הם רומזים אל ד' אותיות ההוי"ה. והנה הויה זו, כולה היא בז"א לבדו, בזה האופן: יוד, חסד גבורה ת"ת, והם ג' הדסים. הה, נצח והוד, והם ב' ערבי נחל. ו', יסוד, והוא הלולב. הה אחרונה, אתרוג, והיא מלכות שבו, שהיא העטרה שביסוד, הנקראת ראש צדיק. אבל אינו נוקבא דז"א, כמו שחשבו רבים, כי זהו טעות מפורסם, כי המלכות דז"א עצמו, המחוברת עמו, גם היא נרמזת, בחיבור, בסוד אות ה"ה אחרונה של הוי"ה. אבל הנקבה, יש לה שם שלם בפני עצמה, והוא אלקים, או אדני, כנודע. ולכן נקרא פרי עץ הדר, ר"ל: פרי של היסוד, הנקרא עץ הדר. והפרי שבו, הוא העטרה. גם נקרא יסוד הדר, בסוד הדרת פני זקן. וכמ"ש בפרשת תצוה.