תוכן

ה) והנה אחר שנתבאר, כי אורות הי' ספירות דעקודים, לא נשלם התפשטותם תוך הכלים שלהם, אלא ע"י ד' בחי': של התפשטות והסתלקות, והתפשטות והסתלקות, ובזה תבין מה שביארנו לעיל בתחלת זה הדרוש של העקודים, כי כל הי' כלים דעולם העקודים, אינם רק כלי אחד בלבד של כתר שבהם, וכל הי' אורות כלולים בתוכו. והטעם הוא, לפי שקודם שנגמר הכלי הזה, אע"פ שהאורות היו י', לא היה ניכר אם הם י', כי אינם מתחלקים לי', אלא ע"י הכלים המגבילים אותם, ונותנים בהם קצבה, ע"כ גבול אור הכתר, וע"כ גבול אור החכמה וכו', אבל קודם שנגמר הכלי, לא היה ניכר בהם רק היותם אור אחד בלבד. וכאשר נסתלקו האורות פעם ראשונה, נסתלקו כלם בבת אחת, ואז ע"י הסתלקותם, נעשה הכלי בפעם אחת, ובבת אחת, כלי אחד לבד. אבל כאשר נתפשטו האורות בעת התפשטות השני, אז היו מחוברים התפשטות והסתלקות יחד, שהיא בחינת מטי ולא מטי הנזכר לעיל, ואז לא נכנסו האורות יחד בבת אחת, רק זה נכנס וזה יוצא, כנז"ל באורך, ולכן האורות עצמם, שנתחלקו בזמן כניסתם, בזמנים חלוקים, ניכר בהם התחלקותו לי'. כי חלק האור שהיה נכנס תוך הכלי בפעם ראשונה, בבחי' מטי ולא מטי, נקרא אור כתר. והנכנס בפעם שנית, נקרא אור חכמה וכו', אבל הכלי שכלו נעשה בבת אחת בעת ההסתלקות כנזכר, אינו נקרא רק כלי אחד, ואע"פ שלמעלה קראנו אותם י' כלים, אינם י' מחולקים, אמנם הם כדמיון כלי אחד ארוך, והחלק העליון שבו אשר בו נתלבש אור הכתר, אנו קוראים אותו כלי הכתר. והחלק השני שבו נקרא כלי החכמה. באופן שכלם הם כלי אחד, כולל עשר חלקים, ובהם י' אורות מחולקים, ולהיות שכלם אינם אלא כלי אחד, לכן אינו נקרא אלא בשם כלי של הכתר, כי הוא הבחי' הראשונה שנאצל ויצא קודם כלם, ולכן נקרא על שמו כלי הכתר.