תוכן

כב) והנה אחר שהנחנו תפילין של יד, אח"כ צריך להניח תפילין ש"ר. והענין הוא, כי בראות ז"א, אשר הרשימו של המוחין דנוקבא, שהיו עומדים על לבו בפנים בלילה, חזר באור הבוקר ע"י עסק התורה של התחתונים שעסקו בלילה כנזכר, ועלתה נקודת הכתר שלה למעלה, ונקשרה בזרועו, ע"י עסק התורה של התחתונים שעסקו כנזכר, ואותו הרשימו ג"כ נכנס בנקודה ההיא, בכח המצות שעושים התחתונים, בהניחם תפילין ש"י. וגם ע"י הברכה של להניח תפילין. ואז נעשים בה בחינת תפילין, אז מתקנא גם הוא בה, וממשיך ושואב בו, גם את הרשימו שלו שנסתלק ממנו בלילה, ונכנסו בו, ונעשים בו תפילין של ראש, וגם זה ע"י מצות תפילין שמניחין התחתונים, כי אין דבר נעשה למעלה, אלא בכח מעשה התחתונים. וזמ"ש קשה כשאול קנאה.