תוכן

יז) והענין הוא, כי בלילה היא אומרת שימני כחותם על לבך כנז"ל. שיוצא רשימו דילה, ועומד בחזה שבו. ובאור הבוקר היא א"ל כחותם על זרועך, והוא, כי בעלות ספירת הכתר שבה מן הבריאה לאצילות, וחוזרת עמו פב"פ כנזכר, הנה להיותה בחינת נקודה בלבד, ואינה פרצוף שלם, לכן מקום חזרתה הוא בזרועו השמאלי, הנקרא גבורה, לפי שכל עצמה של הנוקבא היא גבורות כנודע, ולכן היא מתקשרת עמו בזרועו השמאלי. וז"ס מ"ש בזוהר, דיצחק אתער בלילה, ואחיד לה לנוקבא בהדיה. ובבוקר אז אתער אברהם כו'. ונמצא כי בזרועו השמאלי, עומד הכתר דרחל פב"פ עם ז"א, וע"ז נאמר כחותם על זרועך, כי היא נקשרת עמו בזרועו בחוץ, ואינו בתוכו על לבו. אבל בחינת הרשימו של המוחין שלה, אשר יכולים לכנס תוך ז"א עצמו, עליו נאמר שימני כחותם על לבך, כי מקומו הוא נתון בלבו דז"א, בפנימיותו ממש, ויושב שם עד אור הבקר.