תוכן

יב) והנה נתבאר, איך נתגדלו בתבונה עוד נה"י חדשים אחרים, כי הגדיל המחצית התחתון דת"ת שבה, והוציאם. ואמנם זה המחצית התחתון דת"ת שבתבונה, הוא לבדו נעשה כתר אל ז"א לפי שהכתר היא ספירה אחת בלתי נחלקת דרך קוים, וגם מחצית הת"ת, בלתי נחלק, אלא הכל אורות א'. אמנם הנה"י החדשים נחלקים לקוים, וא"א שיהיו כתר אליו. ומחצית הת"ת הזה, הוא רחב, ויש חלל רחב בתוכו. ואמנם הראש של ז"א בן התבונה, קטן מאד, ובפרט בערך הת"ת דתבונה, ולכן כשהתבונה יורדת למטה, ומשפלת עצמה על ראש ז"א, נכנס ראשו, שבו כלולים ג' מוחותיו, תוך החלל של התפארת דתבונה, ונמצאו מלובשים ומוקפים ומוכתרים בו, והת"ת הנזכר, קצתו התחתון יורד, ומכסה ומכתיר וסובב כל המוחין דז"א מצדדיו, והוא מבחי' הגלגלתא כנודע, וקצתו העליון עומד ע"ג המוחין למעלה מהם, ובזה תבין למה נקרא כתר. ואין הדבר כפי מה שחושבין קצת החכמים, כי הגלגלת הוא כתר, והמוחין הם חב"ד, דא"כ נמצא שהכתר יהי' חיצונית, ולבושי המוחין וחב"ד יהיו פנימים של המוחין עצמם, ונמצא היות הכתר תכלית הגריעות בערך חב"ד חלילה וחס, ודבר זה אסור להאמין בו. אבל הענין יובן עם הנז"ל, כי הכתר גבוה במאד מאד על המוחין לאין ערך ואין קץ. ויש בו ב' בחי', והם: הפנימים שהם האורות, הנקרא ד' מוחין ממש, והם שרשים אל המוחין עצמם חב"ד דז"א. גם יש בהם חיצוניות, והם הכלים שלהם, ואלו המוחין שבפנימיות הכתר, הם גבוהים וגדולים לאין קץ ולאין ערך, על המוחין הנקראים חב"ד, והנה החיצוניות של הכתר, הוא הנקרא בשם גלגלתא, אשר קצה התחתון שלה, היא נעשה גלגלתא וכותרת, להכתיר ולהקיף על המוחין התחתונים, הנקראים חב"ד דז"א, כנראה בחוש העין, ובחי' זו לבדה, היא הנגלית לחוש העין באדם התחתון, יען היא מתפשטת למטה בסוד גלגלתא, אבל קצתו העליון שיש בכתר הזה, אשר בו המוחין העליונים כנזכר. הם עומדים למעלה, בסוד או"מ על ראשו, ואינו ניכר בחוש העין כלל באדם התחתון שבעולם הזה. וכן עד"ז הוא בז"א, כי מחצית תחתון דת"ת דתבונה, עם האור שלה שבתוכו, הם הנקראים כתר דז"א. וקצהו התחתון, נעשה גלגלתא המקיף את המוחין, הנקראים חב"ד שלו עצמו, והיא הנקראת קצה חיצוניות הכתר הזה. אבל קצהו העליון, הוא למעלה מן המוחין האלו, ובתוכו מתלבש הפנימיות שבכתר, שהם המוחין עליונים של הכתר עצמו, בסוד או"מ עליו, שהכל הוא מחלק הת"ת דתבונה, ואין לז"א כלל חלק בהם כנזכר, ועכ"ז נקרא כתר שלו. יען יורד ושורה על ראשו, ומכתיר אותו כנז"ל.