תוכן

ד) ובזה יתבאר לך היטב, איך ז"א נגדל הגדלה ממשיית, בעת שהמוחין נכנסים בו, כמבואר אצלינו כי בראשונה אינו, רק בחי' ו' קצוות תחתונות, ואח"כ נגדל, ויש בו ט"ס שלימות, ע"י ג"ס נה"י דתבונה הנכנסות בתוכו עם המוחין, ודבר זה נראה דבר זר לכאורה, כי איך יחוברו ג"ס דאימא עם ו"ס דז"א, ויהיה הכל פרצוף אחד בן ט"ס דז"א, והענין מובן עם האמור, כי בהיותם ריקנים מאורותיהם, חוזרים להיות ממש בשרו של ז"א וגופו, ועל שמו נקראים, וע"י כן נמצאת שהיא הגדלה ממשיית של ז"א, ואינו נקרא עוד מכלל גוף התבונה. והרי נתבאר הבחי' הראשונה, הכוללת ג' מוחין דז"א, ובהם נכלל כל שעור קומת ז"א, מחכמה שבו ולמטה, והכל בבחי' מוחין כנזכר. גם כוללת בחי' נה"י הראשונים דתבונה כנז"ל. ונמצא היות בחי' זו מורכבת משני הפכים, כי הכלים הם נה"י דאימא, והאורות הם מוחין דז"א.