תוכן

ו) והנה ענין השערות דז"א, ה"ס הציצית, כמו שיתבאר, כבר ידעת, כי קוצא חד דשערי, יש ברישא דא"א, נגיד עד רישא דז"א, ומכה ובטש במוחין דז"א שהם כפולים, מצד אבא ומצד אימא כנודע, ומוציא הארתם לחוץ. ומן ההארה היוצאת ממוחין דמצד אבא, נעשה בחינת הציץ של כ"ג, וזהו ציץ דכורא, ולכן לוקחו ז"א לעצמו. והארה היוצאת ממוחין דמצד אימא, נעשה הציצית נוקבא, ולכן ג"כ נותנו ז"א לנוקבא כמשי"ת, נמצא כי ציץ וציצית, הוא מאות צ' של צלם דאבא, וצלם דאימא. והנה ענין הציצית ה"ס הארה עליונה של ל' דצלם, שנעשה אור מקיף לז"א, והוא סוד בחינת הטלית. אמר הכותב חיים, הנה פליג דידיה אדידיה, בתחי' אמר שהוא צ' דצלם, ולבתר קאמר שהוא בלמד דצלם.