תוכן

י) ודע, כי ביסוד דאבא יש בו בחינת העטרה כנודע, וזהו סוד מצות מילה, ומצות פריעה, שהם: היסוד, והעטרה שבו. גם זה עצמו יש ביסוד דאימא, ששם יש בה נקודה אחת, הנקראת נקודת ציון, כנז' בסוף אדרא זוטא. ובזה תבין, מה שתמצא כתוב בספרינו זה הרבה פעמים, מלכות דאבא ומלכות דאימא, כי הם בחי' עטרת היסוד דאבא או דאימא. גם דע, כי היסוד והמלכות שבנקבה, הם סוד החדר והפרוזדור שבאשה הנזכר בתלמוד. ובזה נתבאר, מה שזכרנו בשם האדרא, בענין תרין עיטרין דאחסינו או"א לזו"ן כדי שיזדווגו יחד, כי הם העטרות הנזכרים אשר משם יוצאים החסדים וגבורות הנז', ואלו החסדים וגבורות, נקראים תרין עטרין הנזכר. וזהו סוד פסוק, צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו. ואם תשאל, מאחר שהם תרין עיטרין, חסדים וגבורות, היה לו לומר קרא, בעטרות לשון רבים. ויש לתרץ, התשובה היא במה שכתבנו לעיל, כי בתחלה הם ד' מוחין, בסוד מ' של צלם, כי שם החסדים וגבורות בלי לבוש, ושם נחלקים לתרין עיטרין. ואח"כ כשנתלבשו תוך היסוד של אימא, בסוד צ' של צלם, נעשו חד עטרה כלולה משניהם ומוח אחד הוא, ולכן כתיב בעטרה לשון יחיד.