תוכן

א) ונבאר זמן השלישי של ז"א, הנקרא עיבור שני דמוחין, גם נקרא זמן הגדלות של ז"א. ובו יתבאר מאמר, מה הוא ענין, אך בצלם יתהלך איש, שהם בחי' המוחין של ז"א דבזמן הגדלות. ובו יתבאר מאמר הזוהר בכמה מקומות, ובאדרא זוטא, דאו"א ירתי תרין עיטרין לבניהו. ובו יתבאר גם מאמר הזוהר בפרשת אחרי מות בדף ס"ה ע"ב, וז"ל, בתר דינקא להו, אתעברת מינייהו, כי לכאורה הוא לשון זר ומתמיה, כי איך יאמר, שאחר היניקה של הבנים, חזרה להכניסם בתוכה בבחי' עיבור, ונודע כי היניקה אחר העיבור ולא קודם. אמנם זה יובן, במה שביארנו לעיל, כי אחר העיבור הראשון, היה זמן היניקה. ואח"כ חזרו בסוד עיבור שני, בסוד הגדלות, כמו שיתבאר.