תוכן

יד) נבאר טעם אל הנ"ל שאיך יתכן דבר זה, אך הענין הוא, שאע״פ שבאותו זווג העליון דאו"א יוצאין משם נשמות בני אדם ונשמות מלאכים, הוא רומז למה שיהיה אחר כך, שעדיין אינן ראויות ואינן נשלמות עד שיזדווגו זו״נ דאצילות, ואז, הם יוצאין מזווג ההוא, נמצא ששרשם הוא באו״א מזווגם עצמן, אך אינם נשלמים ונגמרים עד אחר זווג זו״ן, ובזה נתרצה שאלה הנ״ל.