תוכן

יט) ועתה נבאר החילוק שיש בין ג׳ אותיות דצלם, והוא, כי אלו ב׳ מקיפין דלם דצלם הזה, הוא כחב״ד וחג״ת, הלבושים והכלים. והחיצונים הם בגופא (נ״א גופא) דתבונה עצמה. ואו״פ הם משותפים, כי יש שם אורות דתבונה עצמה, וגם אורות של ז״א, הנקרא מוחין. ולסיבת היות בהם אורות דמוחין דז׳׳א, לכן נקרא מקיפים דז״א. אמנם צ׳ של צלם. נחלקה לב׳ בחינות, כי כתר של ז״א, בין החיצונים, בין הפנימיים, שהם אורות וכלים, כולם הם מתבונה לבדה, בלי שיתוף כלל מן הז"א. אמנם הוא בחי׳ שליש תחתון דת״ת דתבונה, או ב׳ שלישים, כנ״ל הסבה ע״ש. וזה השליש של ת״ת דתבונה, האורות והכלים, הכל הם מהתבונה לבדה, בלי שיתוף כלל דז״א. ואמנם הוא, להיותו יורד ממש בחי׳ שליש, וסובב ומכתיר ראש הז״א ומוחותיו כמ״ש, לכן נחשב מכלל ז״א. משא״כ במקיפים, שהם עומדין למעלה מן הראש, ולא מן הצדדין כמו הכתר כנ״ל.