תוכן

ו) ונבאר עתה, מה שהיה בעת מיתת המלכים, קודם העיבור, כי היה ז"א מבחי' ו"ק לבד של זה הפרצוף הראשון, שכל עצמו אינו רק הנ"י לבד, ונמצא שהוא חג״ת נה״י של פרצוף דאחור, ונמצא שהם ו״ק, אבל אינם רק נה"י לבד, ובזה לא יחלקו הדרושים הכתובים אצלינו. וע״י העיבור, נגרל שנעשה בו פרצוף שלם דאחור, גם החב״ד שלו. אמנם כל עצמן אינם רק הנה״י, יען כי כל י״ס שבנצח, וי״ס שבהוד, וי״ס שביסוד, אינם אלא כללות נה"י בכל ספירה וספירה מהם. והרי הוא פרצוף שלם בזמן העיבור, ואינם רק נה"י לבד. וביניקה פרצוף שלם, כלול מחג״ת ונה״י ג״כ כנ״ל.