https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / שער הכוונות / דרוש ד' בענין שכיבת הלילה
אות ז
תוכן
ז) והנה כמו כן ממש, צריך האדם התחתון לכוין בעצמו, כי רוחניותו ונשמתו מסתלקת ממנו, והוא מעלה אותם בתחילת הלילה בסוד מ"ן, לגבי נוקבא דז"א, לצורך שלה, כדי שתוכל אח"כ היא, באותו רגע ממש של ח"ל, להעלות מ"ן לגבי בעלה שהוא ז"א המתחיל להזדווג עמה בחצות הלילה. ואעפ"י שהזווג הזה מתמיד והולך כל חצות אחרונה של לילה, עד אור הבקר, אין בכך כלום, כיון שכבר העלתה מ"ן לגבי בעלה בתחילת הזווג, ברגע חצות לילה.
