תוכן

ה) והנה ענין כונת השינה, עניינה הוא שצריך האדם לכוין, כי גם בעת השינה עובד את בוראו, בסוד בכל דרכיך דעהו. והוא, שיכוין האדם, שהוא עצמו הוא בחי' ז"א דכורא, אשר הפיל עליו המאציל תרדמה וישן. וסוד השינה היא סוד הסתלקות המוחין ממנו, ונודע שהמוחין שלו מלובשים תוך נה"י דאימא, וכל זה מסתלק ממנו ויוצא, ונכנס ברישא דנוקבא דז"א, ועי"כ נבנית, בסוד ויבן ה' את הצלע. ועיין בדרוש השופר, ובדרוש הנסירה, הנעשית בי' ימי תשובה, כי שם נתבאר אמיתות ענין זה. וזה הענין נמשך עד חצות לילה, ואז כבר נבנית הנוקבא, ונתקנה. ואז חוזרין המוחין למקומן ברישא דז"א, בחצות הלילה, ומזדווג בנוקבא. וז"ס חיוב האדם לקום בחצות הלילה, להורות ענין חזרת המוחין ברישא דז"א, להזדווג בנוקבא, כמשי"ת ענינו, והבן היטב ענין קימת חצות לילה, בסוד חצות לילה אקום להודות לך כו', ולגרום זווג העליון.