תוכן

ד) גם דע, כי חילוק זה ישנו ג"כ בעופות שהם בעלי צפצוף, כי פעמים מצפצפים, ופעמים מעופפים ומגידים בעפיפתם, והנה ענין עופות האלמים הנז', הנקראים רחם כנז"ל בלשון ערבי ובלה"ק, הם נמשכות מצד לילי"ת, ההורגת את הילדים הקטנים, אשר עדיין לא הגיעו לכלל דבור, וכל הנשמות ההם, ובפרט אם הם רשעים, כולם הולכות דבקות ומתחברות עם אלו העופות האלמים הנז', והולכות עמהם ועם לילית, ולכן אין להם כח דבור. ויש עוף ממונה להודיע גזירת רעב ח"ו, ויש ממונה להודיע גזירת הארבה ח"ו, וכן עד"ז בכל הגזירות, בין הטובות בין הרעות, ויש ממונה על כמה דברים חלוקים ומשונים זה מזה, והנה עופות האלמים, הם ממונים על גזירת הילדים הקטנים המתים בקטנותם, וכן יודעים בשורות אחרות גם כן, והעורב ממונה על בשורות רעות בלבד, ובפרט על בשורת המגפה בר מינן, ולפעמים בדרך מקרה, אומר איזו בשורה טובה, והנץ הנקרא בלשון לעז, אל מולאנ"ו, מבשר בשורות טובות, והגולנדרינ"א הנקרא בלה"ק צפור דרור, מבשרות בשורות טובות, ובפרט על בשורת עצירת המגפה בר מינן, וכמעט שבכל זמן המגפה, אינה נמצאת באותה העיר והולכת משם, ולא די זה, אלא אפילו כל התולעים והזבובים והיתושים, כלם מגידים חכמה, ואין דבר בעל חי בעולם כלו אפילו מן השקצים והרמשים שלא יגיד איזה דבר חכמה, ולכן תמצא שאין העופות מצויים, אלא במדינות במקום ישוב, כדי להגיד לבני אדם פשעם וחטאתם, וכל הקורות אותם והנגזר עליהם, וע"כ בזמן חרבן הבית, שגלו ישראל לבבל, כתוב מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו, (ירמיהו ט') כי אין בהם צורך שם, כיון שאין שם בני אדם.