תוכן

יד) גם אמר במ״א, כי כל בחי׳ המעשה, הם לתיקון החיצוניות והפנימיות, הכל במקומן עצמם. אך הדבור, הוא להעלותן מעולם אל עולם, וחיצוניות עליון, יחזיר פנימיות, אל פנימיות תחתון שעולה להלבישו, בסוד חיצוניות אליו, וכל זה בסוד התפלה בחול. אמנם בקבלת שבת, אע״פ שאמרו, כי אינו רק בחיצוניות העולמות בלבד, הנה במ״א כתוב בהיפך, וכי הוא כולל בב׳ הבחי', של פנימיות וחיצוניות, ע״ד עליית העולמות בתפלת החול כנ״ל. אלא שבתפלת שבת הוא יותר עליון, להמשיך, אור בעולמות עצמן, עיין לקמן פי׳ הדברים אלו היטב, כי הם צריכין עיון, מה ענין קדושה יתירה בתפלת שבת.