תוכן

יא) ואחר שנתבאר שרש והויית זו"ן ע"י א"א, נבאר עתה איך הוברר ונתקן זו"ן. דע, כי כל נקודה ונקודה, מאותם הז' נקודות, הנקראים מאנין תבירין, היתה כלולה מי"ס. והנה כאשר נתקנו פרצופי א"א ואו"א כנז"ל, הובררו הבחי' היותר זכות וצחות שבאורות, ג' בחי' ראשונות, שהם כח"ב שבכל נקודה מהז' נקודות שבורות, ומהם נעשו הפרצופים של א"א ואו"א, אריך מז' הכתרים שבז' הנקודות. ואבא מז' החכמות. ואימא מן הבינות. ואמנם עוד נשארו בחי' אורות מהג' ראשונות הנז', שבכל נקודה מהז' נקודות, שלא יכלו להתברר, כי היו יותר גסות ועבות מן האורות, שהובררו מהם לאריך ואו"א. ועתה כאשר הגיע זמן עיבור ראשון דז"א, ונכללו נה"י בחג"ת דאריך, ונזדווגו או"א כנז', הנה אז עלו ג"כ האורות של ז' המאנין תבירין למעלה בגו אימא כנז' להתקן שם, והנה מן האורות היותר עבים אשר בג' ראשונות שבי"ס, שבכל נקודה מהז' נקודות, נתבררו עתה לצורך ז"א, אע"פ שאינם ראויים לבחי' אריך ואו"א, ראויים הם לז"א, ואז הוברר מהם אוכל מתוך פסולת. ומכל הג' ראשונות, שבכל נקודה מהז' נקודות כנז', מהם נעשת רישא דז"א, כלולה בג' מוחין כח"ב שבו, בהיותו בסוד עיבור במעי אימא. ואעפ"י שנתבאר אצלינו, כי אז בזמן עיבור ראשון, היה ז"א בבחי' תלת כלילן בתלת, עם כ"ז נודע. כי העובר בהיותו במעי אמו, יש לו בחי' ראש. אח"כ עוד נתבררו ד' בחי' אחרות, של אורות חג"ת נצח, שבכל נקודה מהז' נקודות השבורות, והוברר מהם אורות היותר זכים וצחים שיכלו להתברר, ע"ד שזכרנו בג' הראשונות כח"ב, ומאלו נעשה גופא דז"א, והנה נשארו עתה ג' בחי' התחתונות, של הוד יסוד מלכות, שבכל נקודה מהז' נקודות השבורות, שאלו לא הובררו כלל עתה בזמן העיבור, להיותם תחתונות, והקליפות נאחזות בהם מאד, ולכן לא יכלו להתברר עתה כלל, ולא יתבררו עד זמן היניקה, כמו שיתבאר.