תוכן

ט) והנה ענין עליית ד' אורות אלו, אשר עליהם נעשית הי' במלוי, הענין הוא, כי בהיות מטי בכתר, שהוא אחר שירדו הזו"ן בכלי הכתר כנז"ל, אז הוי לא מטי בחו"ב, והנה ה' אורות יש בב' הכלים האלו, והם דכו"נ בכלי החכמה, ודכו"נ ובן, הוא בכלי הבינה כנז"ל, והרי הם ה' אורות. ולפעמים בהיות מעשה התחתונים גורמים שיסתלקו כל הה' אורות למעלה בכלי הכתר, אז יש לפעמים שכלם נכללים בכלי הזכר לבדו, שהוא אות יו"ד. ויש פעמים שמקצתם נכללים בכלי הזכר, ומקצתם בכלי הנקבה, שהיא אות ה'. אמנם כאשר מעשה התחתונים אינם גורמים שיסתלקו כל הה' אורות הנזכר, רק ד' אורות לבדם, שהם הזו"ן שבכלי החכמה, והזו"ן שבכלי הבינה, אבל אור החסד הנקרא בן, שהוא בחי' מיין נוקבין נשאר בכלי הבינה, אז כל ד' אורות ההם נכללים בכלי הנקבה שבכתר לבד, ואז הכלי הזה מתמלא במלוי יודי"ן, ונעשית הי' מליאה. וטעם הדבר, לפי שג' האורות התחתונים, מתבטלים הארתם, בהארת הזכר שבכלי החכמה, וכולם אצלו הם בערך שרגא בטיהרא מאי אהניא, ולכן כלם נכללים בו, ונקרא על שמו י' כנז"ל, כי הזכר של החכמה נקראת י', ועד"ז תעשה כלי הנקבה של הכתר, אשר בה עומדת המלכות של הנוקבא ההיא כנז"ל, ותתמלא ביודי"ן כזה ה"י, ואז שם י"ה שבכתר, נעשה מלא יו"ד ה"י.