תוכן

ז) אמנם כאשר עתה עלו שניהם הזכר והנקבה הנז', לינק מן השרשים, וקבלו הארתם ביחד, ואח"כ חוזרים לירד למטה בתוך הכתר, אינם נכנסים נפרדים כל אחד תוך כלי שלו כבתחלה, אבל שניהם נכנסים יחד בכלי של הזכר לבדו, כי כבר הם שוים, ומזדווגים יחד שם, בהיותם תוך כלי ההוא של הזכר, מאז והלאה לעולם. אך אמנם פשוט הוא, כי בפעם ראשונה בהיות ב' המלכיות כל אחד בכלי שלו, היו שניהם שוות בהארתם, כי אע"פ שבכל המקומות, הזכר גדול מן הנקבה, עם כל זה, הזכר הזה הוא מאור רשימו בלבד, ובפרט שהיה מבחי' זמן הסתלקות האורות, שאז יש אור מועט, אבל הנקבה מן אור חכמה העיקרי, ובפרט שהיה מזמן התפשטותה להאיר למטה, שאז אורו גדול, ומלבד זה יש ג"כ טעם אחר, כי הזכר של הכתר נשאר שרשו ועיקרו תמיד למעלה, תחת מלכות השרשים כנז"ל, ולכן כל חשקו ותאותו לעלות שם תמיד, ועיקר ריבוי אורו עלה שם, והנשאר למטה הוא אור מועט. משא"כ בנקבה של הכתר, אשר כל בחינתה ירד למטה. וכאשר נעריך כל בחי' אלו נמצא, כי אלו הזכר והנקבה שניהם, שוים במעלה יחד.