תוכן

ד) וחכמה ובינה שבאימא הם על דרך הנזכר, כי שתיהן בחינת אהי"ה, אלא שחכמה דאימא היא אהיה, ובינה דאימא, היא אה"י. אמנם החסדים והגבורות, להיות שאינן מוחין ממש, אלא מכריעין, לכך אינם לא שמות הויה, ולא שמות אהיה, כי שתי שמות אלו אינן, אלא בחכמה ובינה בלבד כנודע. אבל החסדים והגבורות, בין אותם דאבא ובין של אימא, הם בחינה אחרת, והוא שמות אהו"ה, הנרמז בפ' א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ, כנזכר בזוהר בפ' בראשית בכת"י.