תוכן

י) ועתה נבאר ענין אסרו חג, שלאחר יו"ט, ולא לאחר השבת, והענין הוא, כי הנה ימי החול, הם סוד יצירה, ומשם ולמטה. והשבת הוא בבריאה. והנה ביום השבת, שהיצירה והעשיה, שהם סוד ימי החול, עלו למקום הקדש הגמור, שהוא עולם האצילות. לכן במ"ש, אשר העולמות יורדין למקומם, והנה היצירה והעשיה, אשר נתקדשו בקדש האצילות, חוזרין להיות חול ממש, לכן אין כח בהם להשאר הארת קדש האצילות הגמור, בחול הגמור, ולכן אין אסרו חג אחר השבת. אבל ביו"ט, אשר היצירה והעשיה הנקרא חול, לא עלו למקום הקדש דאצילות, ונשארו בבריאה ויצירה כנזכר, ובהיותם שם למטה, היה נמשך להם האור העליון, והיא הארה קטנה וממועטת, לפי שהם היו עומדים במקום שאינו קדש גמור. ולכן במוצאי יו"ט שהוא ימי החול לגמרי, יכול להשאר בהם, קצת מאותה ההארה הממעוטת וגרועה, שהיתה להם ביו"ט שאינו קדש גמור. וכנגד זה, יש אסרו חג אחר יו"ט. והנה נתבאר סדר העולמות בשבת וי"ט.