תוכן

ד) ולהבין הדברים, צריך שנקדים הקדמה אחת, והיא זו, דע, כי ע"י הוא הכתר של מ"ה, ויש בו י"ס כנודע. ואלו הי"ס של הכתר הנז', מתפשטים בכל פרצוף ע"י, וכאשר מברר משם ב"ן, החלק הצריך לו כנז"ל, הנה הוא מברר חלק א', ומחברו עם בחי' הכתר דכתר דמ"ה. ואח"כ מברר חלק ב', ומחברו עם חכמה דכתר דמ"ה. ועל ד"ז מברר והולך, עד שמברר חלק א' ממלכות דב"ן, ומחברו עם מלכות דכתר דמ"ה. והרי נשלם פרצופו דע"י. והנה זה הוא כללות הענין, ומה שאנו מסופקים הוא, כמה חלקים הוא מברר, לחבר עם בחי' ג' ראשונות שבו, הנקראים ראשו. וכמה חלקים מברר, לחבר עם בחי' גופו. והנה מן אותם ה' ראשונות שלוקח מן כתר דב"ן כנז"ל, ודאי שאלו הם מתחברים בכתר דכתר דמ"ה, וב' בחי' אלו לבדם הם כתר דע"י, ואין עוד שם בירור אחר. אבל הספק שיש כאן היא, בענין האורות, אם יש ב' אורות, או ג' אורות, או אור אחד בלבד. פירוש, אם נאמר כי אין כאן רק אור אחד לבד דב"ן, והוא אור פנימי שלו, ונעשה בחי' או"מ, אל אור פנימי דמ"ה, שגם אין כאן רק אור פנימי דמ"ה, והרי יש כאן אור אחד מקיף, ואור אחד פנימי. או, אם יש אור אחד פנימי דמ"ה, ואור אחד מקיף דמ"ה ג"כ, ואור אחד ג"כ מקיף דב"ן. והרי הם ב' מקיפים, ואחד פנימי. או, אם נאמר שיש ב' מקיפים, אחד דמ"ה וא' דב"ן. וב' פנימיים, אחד דמ"ה, ואחד דב"ן. וכמו שיתבאר בע"ה.